'בואי ונרקוד
ניתן ידיים
נשחרר
גוף אדמה ונשמה שמים
לב פועם בי עד
מוסיף אור וחום
למדורה
בואי ונרקוד
עד כלות המחשבה'
(מתוך בואי ונרקוד,
רוחמה בן יוסף)
אני אוהבת להנחות קבוצות נשים.
שם, בשבט הנשי, אני מרגישה בבית.
מוקפת ברחמים ובחוכמת לב וגוף,
הנושאים אהבות צחוקים זיכרונות וכאבים.
המרחב התיאטרלי הופך להיות אוהל נשי
העוטף ומחבק, בו זורמת אנרגיה נשית ואוהבת.
בו המשחק התיאטרלי הופך לריקוד המרפא לבבות.
את דרכי המקצועית התחלתי בהנחיית תיאטרון לקבוצות נשים.
במקביל לתיאטרון אני מנחה נשים ונערות בנושאים הקרובים לליבי
כמו מודעות, תקשורת, יחסים, בריאות ומיניות.
בסדנאות התיאטרון לנשים אני מחברת עומקים אלו למפגש בין העולמות:
אישה, גוף ובמה.
אני מאמינה כשאישה יותר מחוברת לעצמה מבפנים
היא יותר משוחררת ויותר שמחה.
'בואי נשחק
בואי ניגע בזה בקלילות
בואי נזוז ונזדעזע
בואי נצחק ונשתקף
בואי נפשט ונשיל
את מה שתוקע'
(מתוך בואי נשחק,
אורלי שמחי כהן)










